מסעדת פועלים מומלצת במרכז תל אביב

העיר תל אביב נחשבת לאחת הערים הקולינריות בישראל, בה תוכלו למצוא אוכל מכל העולם החל מצ'יפס הולנדי ועד לנקיקיה גרמנית או מרק יפני ותאילנדי. את כל אלו תוכלו לאכול גם כן בכל אזור כמעט של העיר, מהרחובות המרכזיים ועד אל דרום העיר והצפון. אבל העיר שמתהדרת במגוון טעמים כמו צבעי הקשת מחזיקה בתוכה גם לא מעט מסעדות פועלים מעולות, כאשר לכל אחת מהן צבע אחר משהו וטעם שונה לחלוטין בדיוק כמו לאכול מהסיר של דודה ולא שלא סבתא. ורגע לפני שאתם יוצאים אל חופשת החגים המתארכת, הכנו לכם את מסעדות הפועלים המומלצות בעיר תל אביב כמו https://pullkele.co.il/, כאלו שיחזירו אתכם גם אחרי אחרי החגים.

מכל קצוות תבל

ישראל היא מדינת עליה וכמו אחת כזו יש בה לא מעט מטבחים שונים שמסתתרים ורק מחכים שתבואו לטעום מהם ולא להאמין למה שאתם אוכלים. אחת מהמסעדות האלו היא לא אחרת מהמסעדה הבולגרית ביפו העונה לשם "ויטושה", אצלה תוכלו מאירועי מוזיקה בולגרית בכל ימי חמישי עד השעה חצות ולטעום ממנות בולגריות אסליות כמו: מוסקה חצילים, דרובסמרה כבד עוף ואורז, כבש בתנור ועוד מגוון מנות בשרים שונות. את מסעדת ויטושה תוכלו למצוא ברחוב יהודה הימית 3 בתל אביב. המסעדה השנייה היא בעלת צבעים צפון אפריקאים תימנים ובה תוכלו למצוא טעמים על טהרת הלחם התימני כמו הפתות, מלוואח ועוד תבשילים תימנים שונים לצד מנות חומוס מפנקות. המסעדה ממוקמת ברחוב סמטת הכרמל 23 ומנוהלת על ידי ענת שבי שכבר שבתה את ליבם של התל אביבים ולא רק של התימנים.

לארוחות צהריים אבל לא רק

2 המסעדות הבאות שאנו הולכים לספר לכם עליהם מגיעות הישר ממזרח אירופה ואם אפשר לומר, הישר מרוסיה. את הראשונה ייתכן וחלקכם כבר מכירים והיא לא אחרת מאשר מסעדת "ויקינג" המסעדה הרוסית ישראלית שממוקמת ברחוב בן יהודה 6, בה תוכלו למצוא מנות מרק שונות כמו גולש הונגרי, שניצל לבן, סטייק לבן או מנות דגים ופירות. המסעדה השנייה היא יותר בוכרית ונמצאת ברחוב מסילת ישרים 15, בה תוכלו למצוא אוכל בוכרי אותנטי עם מרק דושברה, ג'וג'וזדה ועוד מגוון מטעמים מהמטבח הבוכרי ומנות בשר איכותיות מהגריל כמו סטייקים, פרגיות ומגוון רחב של שיפודים שונים וטעימים. המסעדה פועלת החל מהשעה אחת עשרה בבוקר ועד לשעה עשר בלילה.

מה ההבדל בין קופות גמל לקופות גמל להשקעה?

עולם השקעות הפיננסי הוא אחד הרחבים והמגוונים שיש לנו מזה שנים רבות, וכיום נוכל לבחור מסלולי השקעות שונים כמו בחירת מניות, קרנות גמל, קרנות נדלן ולא מעט כלים פיננסים אחרים ושונים אשר יעזרו לנו הן בחיסכון הכסף שלנו ועד להכנסה פסיבית נמוכה או גבוה. אך אחד מהכלים הפיננסים אשר חלים כמעט על כולנו בין אם נהיה עצמאים או שכירים, יהיו קופות הגמל שרובנו הגדול מושקע בהן. אבל יחד עם זאת רבים נוטים להתבלבל בין הכלים הפיננסים כמו קופת גמל וקופת גמל להשקעה, ולמרות השמות שכל כך דומים שני המוצרים שונים לחלוטין.

קופת גמל

במדינת ישראל קיים חוק המחייב מעסיקים וגם עצמאים להפריש תשלומי פנסיה חודשים, יחד עם זאת קופות הגמל אמורות גם כן לשמש לא רק לשם צבירת חיסכון פנסיוני אלא גם על מנת לייצר תחליף עבור מכשירים פיננסים דומים כמו ביטוח מנהלים. הפקדה עבור קופת הגמל ניתנת יחד עם הטבות מיסוי שונות, ועם הגעה אל גיל הפנסיה תצטרכו להעביר את הכסף שאותו חסכתם אל קרן הפנסיה ואת הכסף תוכלו לקבל כקצבה. קופות גמל מושקעות במגוון תחומים, החל מאגרות מט"ח ומניות, אך במידה ותרצו לפדות את הכספים לפני המועד הרצוי תהיו מחויבים במס של 35 אחוזים. חשוב רק לזכור כי בהעברה של קרנות הגמל לקרן פנסיה, אין ניקוי מס ובעל ההשקעה פטור מכך.

קופת גמל להשקעה

קופת גמל להשקעה נעשית ברוב המקרים על ידי פנייה עצמאית של החוסך והיא אינה נעשית על ידי מקום העבודה, כך שאם ברצונכם להשקיע בקרנות אלו תצטרכו לבצע השוואה ובדיקה בעצמכם וגם את הוראת הקבע. השקעה בקופות גמל להשקעה לא כוללת הטבות מס בזמן ההפקדה, אך תוכלו למשוך את הכסף שהפקדתם בכל זמן נתון וללא קנסות ותשלומי מס שונים. יחד עם זאת תוכלו להעביר את הכספים שחסכתם אל קרן הפנסיה ולקבל את הכסף גם בקצבה חודשית.

סיכום

חשוב שתכירו בעצמם את מטרת החיסכון, גם על מנת להמנע מתשלומי מס מיותרים וגם על מנת למקסם את הרווחים ולהשקיע בהתאם. לכן השתדלו לוודא תא התנאים לקופות הגמל ואת תשלום דמי הניהול. מכיוון שניהול נכון של קופות גמל וקופות גמל להשקעה, יעזור לכם לחסוך לא מעט כסף וגם להשתמש בו בצורה שתועיל לכם או לילדכם גם בעתיד.

להרוס כדי לבנות מחדש

קראתי כתבה על אגף השיקום המתריעה כי יש צורך להרוס את המבנה הקיים משום שהוא כל כך רקוב ובנוי בתפיסות שגויות ומשפילות שאין אפשרות לתקנו, רק הרס מהיסוד יאפשר לבנות אותו מחדש כגוף הנאמן למטרות שלשמן הוקם. מיד חלפה במוחי מחשבה שגם את כל רשתות התקשורת יש להרוס מהיסוד, כי גם הן חוטאות למטרה. נראה שרשתות התקשורת השונות כל כך התרחקו מהמטרה שכבר אי אפשר לתקנן, שיש להרוס אותן לגמרי, להעביר סדרת לימוד לכל העוסקים בתקשורת, ללמדם מהי תקשורת הנאמנה לתפקידה, איך באמצעות התקשורת על סוגיה השונים יוצרים קשר טוב בין כולם, איך מנהלים מערכת תקשורת נאמנה לעם ומביאה חומרים אותנטיים ואמיתיים, איך נמנעים משיקולים זרים שגורמים להטיית האמת, איך יוצרים סדר יום תקשורתי ציבורי שהוא לטובת קהל הצרכנים ולא לטובת איש זה או אחר או לטובת גוף מסחרי זה או אחר או לטובת פוליטיקאי זה או אחר, איך יוצרים תקשורת אמיתית שהיא לא מטעם…

המערכת שקוראת לעצמה מערכת תקשורת יוצרת היום פילוג ושנאה במקום לעורר לתקשורת חמה ואמיתית בין בני אדם, בין פלגים שונים. מעמיקה את השבר בשלם. לתקשורת יש חלק גדול בשבר אלינו הגענו, לפלגנות ולאיבה הגדולה בעם שלנו. המרדף אחרי כחול, אחרי סנסציוני, אחרי אייטמים המראים רוע וזוועות, ומנגד ההתרחקות מלהציג את היפה והטוב שבחברה שלנו יוצרים עיוות של המציאות והצגת מצג שווא של מציאות שכל כולה כיעור וגועל והפיכת המציאות הזו לנורמה.

לא פלא שנוצר בציבור הרחב חוסר אמון שמוביל לגישה חשדנית ולבירורים משפילים בכל מערכות התקשורת החברתיות. חוסר האמון הזה הוא כר נרחב לכל הספקולציות והפייק ניוזים שרצים הערב והשכם ברשתות התקשורת. האדם הפשוט כבר לא יכול לדעת מה אמת ומה שקר, רבים כל כך לא מאמינים לאף אחד ולשום דבר. ויש את אלה שמאמינים בקונספירציות מסוג מסויים, ואחרים בקונספירציות מהסוג ההפוך לגמרי.

עד לפינוי בינוי של התקשורת העכשווית, טוב אם הציבור יתייחס לכל מה שמגיע אליו דרך אמצעי התקשורת בספקנות מסוימת. יתעמק במידע, יבדוק את המקור ממנו נלקח, את ההקשר, מה עומד מאחורי המידע ולא יקבל הכל כאמת מוחלטת.

בין בחירות לחירות

חירות היא נקודה שבלב, שנמצאת בתוכנו. נקודה קטנה שלחופש נועדה. בכל אחד מתעוררת פעם בחיים או כמה פעמים בחיים. "נקודה שבלב". לפעמים אתה חושב, שזה סתם ריק לך. לפעמים שסתם רע לך. לפעמים מכל מיני סיבות, כאילו גשמיות, או אפילו משפחתיות. אתה חושב שהכול יעבור, ירגע ואז יהיה בסדר. ולא מבין…שזו התעוררותה של הנקודה שבלב, קצה החוט לגילוי החופש האהבה.

החירות תמיד כוננה את העולם, היום נראה שהמשבר של הליברליזם הוא עובדה מוכרת, לכל רוחב הקשת הפוליטית. אירופה ואמריקה, חצויות ושסועות, מצויות בעיצומה של מרידה עממית נגד האליטות הליברליות, שמשרתות רק את עצמן ואינן מסוגלות, או אינן מעוניינות, לפתור את בעיותיו של העם. הימין מאשים את השמאל, והשמאל את הימין, והכל טובעים באוקיינוס האשמות, הביקורת והשנאה האין סופי. לאחרונה דווקא קראתי מאמר מעניין של ערן שיוביץ בנושא.

אם סברנו, שכלכלה סוציאליסטית היא האמצעי להשגת התפתחות אישית חופשית, גילינו שאותה החירות, מחזקת ומכתירה את המוכשרים והאכזרים, כנגד מי שיכולתם פחותה, ומזלם לא שפר עליהם כל כך. במאה ה-20 היו בעולמנו כמה וכמה מנהיגים גדולים ודגולים, מצביאים בולטים ומשפיעים וכמה שפחות.

מה שאנו מכנים ליברליזם, בעצם משמש כאידיאולוגיה, המאפשרת למעמד שליט עשיר, חזק ומרושת להעניק לעצמו לגיטימציה. מה קורה איתנו, איפה מסתתרת החירות שלנו, מי המנהיג הגדול והדגול שידאג לחברה שלנו !? בעולם עגול אינטגרלי מתקדם, צריך הנהגה, שמבינה שצריך לשנות כיוון. מהפרט לכלל. נבחרים שיביאו לשיתוף פעולה בין כל שכבות האוכלוסיה, שמבינים את הגרף של הטבע שדורש התקרבות משנה לשנה.מנהיגים שכבר הבינו שלא יועילו כספים וחוקים, וצריך לחבר ולאחד את כל הקצוות המרוחקים.

כל הנהגה, וכל מנהיג שיתאימו הליכותיהם, מידותיהם וערכיהם לטבע הכללי, לא זה של האדם הפרטי, יובילו אותנו לחופש האמיתי. אם נגלה את החוק הכללי הזה, לא תהיה לנו שום בעיה. נדע בדיוק איך להסתדר בחיים, איך להצליח בגדול. המציאות כולה מונהגת על ידי חוק אחד כולל, שנקרא חוק הטבע, או החוק העליון. זהו חוק האהבה הכללית, ההרמוניה והטוב. 

כמו שחשוב וחיוני ללמוד את חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה כדי להתקיים בצורה נורמלית, כך חשוב וחיוני להכיר את החוק הכולל של הבריאה, ולחיות בהתאמה אליו. אם נעשה כך, יחסכו מאיתנו סבל, מלחמות ואסונות טבע, ונגיע  למצב של איזון והרמוניה.

פינוי דייר סרבן

דייר סרבן, בין אם מדובר בדייר בשכירות שאינו משלם את השכירות החודשית או בין אם מדובר בדייר בפרויקט שמיועד לפינוי בינוי ואינו מסכים לאשר את היתכנות הפרויקט זו תופעה מעצבנת ומתסכלת מאוד. עם זאת הרשויות החליטו להימנע מכל ניסיון של פינוי בכוח של דיירים או של הפעלת אמצעי לחץ בצורה כוחנית. אז מה כן ניתן לעשות?

במקרה של שוכר שאינו מוכן להתפנות יכול בעל הנכס להגיש תביעה לבית המשפט. אם התביעה היא במטרה לפנות את הדייר ניתן לעשות זאת במה שמכונה הליך מהיר. לעומת זאת אם בעל הנכס גם דורש תשלום עבור חובות כספיים או תביעת פיצויים, עליו להגיש תביעות אלה בהליך רגיל שאינו הליך מזורז. בכל מקרה כמו שנאמר לעיל, לא ניתן למנוע מהשוכר מלהיכנס אל הדירה בכוח או לפנות אותו בכוח או לנקוט בפעולות חד צדדיות כגון החלפת מנעולים וכדומה.

בפרויקטים של פינוי ובינוי ישנם דיירים שאינם מעוניינים בתהליך הארוך של 8-10 שנים של פינוי ובינוי מחדש, במיוחד אם מדובר בדיירים קשישים שלא יזכו לראות את הדירות החדשות ומעוניינים בעיקר בשקט הנפשי שלהם. בעבר היה נדרש רוב של 100% מהדיירים כדי לצאת לדרך עם פרויקטים מסוג זה אך מאז שונה החוק וכיום כבר ניתן להסתפק בהסכמה של 80% מהדיירים. מה שהחוק מאפשר בנוסף הוא לתבוע בתביעת נזיקין את הדיירים הסרבנים על האובדן הכספי של אי מימוש הפרויקט. מדובר בתביעה כבדה לרוב ולא נעימה בהיקף של מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מיליוני שקלים שאמורה לעודד את הסרבנים, בהיעדר בעיות מיוחדות וקיצוניות, להסכים להתקדם בפרויקט מסוג זה. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין להתחדשות עירונית שהוא לרוב גם עורך הדין של כלל הדיירים בפרויקט.

חשוב להבין שבכל זאת מדובר בפרויקט חשוב מצד אחד המאפשר לדיירים לשפר את איכות החיים שלהם, להעלות משמעותית את ערך הנכס שלהם ולאפשר הצטרפות דיירים נוספים לבניין. גם ברמה העירונית מדובר על שדרוג תשתיות, שיפור השטחים הציבוריים והגדלת הקופה הציבורית מתשלומי ארנונה. עם זאת לפרויקט כזה יש חסרונות בולטים עבור הדיירים – גם הצורך לעבור דירה למספר שנים על כל המשתמע מכך וגם עלות האחזקה העתידית הגבוהה יותר הנדרשת לדירה חדשה וגדולה יותר, כמו גם עומס גדול יותר על התשתיות הסביבתיות ויתר צפיפות בבניין.  לכן לא ניתן להקל ראש בשיקולים והדיון באפשרויות חייב להיות עמוק ומשמעותי ולא לראות אך ורק את הפן הכלכלי הצר.

למה כולם עכשיו באילת?

עם פרוץ מגפת הקורונה נפגעו לא מעט מהעובדים במגוון התחומים במשק, ומדינה שלמה נכנסה תחת סגר. אבל אחת הערים אשר נפגעו במיוחד באותם סגרים היתה העיר אילת, אשר מתבססת רובה על תיירות פנימית וחיצונית. שיעור האבטלה באותה תקופה בעיר אילת הגיע כמעט ל 90  אחוזים, אבל המשך תנופת הנדל’’ן שעוברת אילת בשנים האחרונות ומתווים שונים אשר הפכו אותה לאזור התיירות כמעט יחיד בארץ, חזרה העיר אילת להיות מרכז תיירותי ולא תאמינו אבל לא מעט אנשים פוקדים את אילת בתקופה האחרונה.

קולינריה מתחדשת וחופים סודיים

השנה האכזרית שעברה על העיר אילת יחד עם בתי מלון סגורים ואבטלה שמרקיעה אל השחקים, הצטרפה גם סופה קשה שהרסה לא מעט עסקים שישבו על קוי החוף באילת. אבל המתווים השונים כמו "האי הירוק" ופתיחת העסקים על סמך התו הסגול, מחזירים את אילת אל ראש הכותרות ולאו דווקא אסונות על טבעיים. יחד עם ההנחיות החדשות עברו גם המסעדות למתכונת "קורונה", וגרמו לחידוש תפריטים החל ממסעדות יוקרה שהפכו ארוחות לקלילות יותר ועד אל ארוחות בוקר ומנות טייק אווי מושקעות יותר. אבל מעבר למסעדות ששינו את פניהם אל עבר המתווים המשתנים, העיר אילת המחזיקה ב12 קילומטר של חופים, קיבלה בשנה האחרונה גם את רצועת החוף "קצא"א". קו זה נחשב בעיני רבים גם כחוף סודי עדיין, אבל הוא בהחלט נוף בתולי וחדש המוסיף לא מעט יופי אל 12 הקילומטרים של העיר אילת. מומלץ גם להרחיב כאן – https://yav.co.il/דירות-חדשות-באילת-למכירה-2/

אטרקציות ודרכים חדשות ללינה

רוב העיר אילת נפתחה על פי התו הסגול נכון לרגע זה, מה שמאפשר ללא מעט עסקים לחזור לחיים ולמלונות שונים להיפתח, אבל יחד עם המסעדות ובתי המלון, גם האטרקציות  אלו החדשות והישנות באילת חוזרים לנשום. אטרקציות כמו המצפה הימי ואייס ספייס, אשר חזרו לעבוד ויחד איתם גם שלל אטרקציות ברחובות ובטיילת העיר שפועלים מטעם העירייה ובצורה עצמאית. כל אלו יכולים להיות תחליף ראוי לטיולים בחוץ לארץ וגם מחירי הלינה. בתקופת הקורונה והאי הירוק אשר נוסה בעיר אילת, צברו תאוצה לא מעט בתי מלון בסגנון "לאו קוסט" ונראה שבשנים הקרובות אנו נראה עוד ועוד כאלו.

ללבוש את מסיכת הערבות ההדדית

כל אחד מאיתנו מרגיש את עצמו בסך הכל כאדם טוב, שומר חוק, משתדל לא לפגוע באחרים, לעשות טוב במידת האפשר. זה באמת המצב, בדרך כלל. פתאום מצאנו את עצמנו בסיטואציה חדשה לגמרי, סיטואציה שמאתגרת אותנו, סיטואציה שמעלה סימן שאלה לגבי מה שחשבנו על עצמנו. מדובר כמובן במגפת הקורונה, ששמה אותנו בסיטואציה שלא היינו בה אף פעם. 

מגפת הקורונה נתנה לכל אחד מאיתנו כוח גדול, כאילו קיבלנו מהשמים כוח לפגוע באנשים אחרים אפילו בלי שאנחנו רוצים. וודאי שאף אחד מאיתנו לא רוצה את הכוח הזה, אבל זה ממש נכפה עלינו על ידי מגפת הקורונה. היום לכל אחד יש כוח פוטנציאלי, להדביק מישהו בנגיף הקורונה, לגרום לו לחלות במחלה מסוכנת. עכשיו אנחנו צריכים להתרחק מאנשים שאנחנו אוהבים וללכת עם מסכות בכדי להגן על אנשים אחרים. 

כשאנחנו הולכים ברחוב אין לנו יכולת לדעת מי בקבוצת סיכון, האם לאדם שהרגע עברתי ברחוב יש אסטמה או סכרת, אין אפשרות לדעת. כשאני הולך ברחוב, אני רואה לא מעט אנשים שלא עוטים מסיכה, כשהם עוברים ליד אדם מבוגר, אותו אדם מבוגר זז הצידה בפחד, חושש להידבק. אני בטוח שאף אחד לא רוצה ללכת ברחוב ולהפחיד קשישים באופן כזה, אבל זה קורה די הרבה. אם אנחנו באמת לא רוצים לפגוע באף אחד, או להפחיד אף אחד, אנחנו צריכים לעטות את המסכה, לא בכדי להגן על עצמנו אלא בכדי לתת לאחרים תחושת ביטחון, בכדי להיות בטוחים שהם לא יפגעו. אפשר לקרוא למסכה הזו מסיכת הערבות ההדדית שלנו, כי היא מסמלת את הרצון שלנו לשמור אחד על השני, לתת ביטחון לשאר האנשים כשאנחנו עוברים לידם ברחוב או בסופרמרקט. אם נחשוב בצורה כזו, אולי יהיה לנו קל הרבה יותר להתגבר על חוסר הנוחות, להתגבר על תחושת הזרות כשאנחנו עוטים את המסכה, אולי אפילו נרגיש סוג של גאווה, כי אנחנו באמת עכשיו נמצאים בערבות הדדית עם שאר החברה.     

נטישת עמק הסיליקון בצל הקורונה

עוד לפני הקורונה החלה נטישה של עמק הסיליקון. העמק, שנחשב למקום מגורים מפנק וכמדגרה לצמיחת חברות סטארט-אפ, החל לאבד מהאטרקטיביות שלו בגלל עליית מחירים דרסטית. עם התפרצות הקורונה החברות הפזורות בקמפוסים מרהיבים שבעמק החלו להתרוקן. זאת עקב הוראות החברות לעובדים להישאר בבית. החברות החלו לשכלל את דרכי העבודה מרחוק וההיכלים בהם נראו צעירים מתגודדים ומחליפים רעיונות אלה עם אלה נעלמו מנוף אולמות ה"אופן ספייס".

המצב המתמשך הזה של מנהלי חברות המוצאים את עצמם בבניינים ריקים דחף אותם לחשיבה חוזרת על התנהלות העבר. על ההשקעות המוגזמות במבנים מפוארים, על העלויות הגבוהות, על המיסים הגבוהים שעליהם לשלם בעמק, על הפקקים בהם היו תקועים העובדים, על הפשיעה שהולכת וגואה. רבים ממנהלי החברות שבעמק הם רפובליקנים בהשקפותיהם, הם הגיעו למסקנה שהעמק סובל מליברליות בתחום הכלכלי וממדיניות שהיא לא לטובת בעלי הממון.

בעקבות התקופה הזו של הקורונה החלו מנכ"לים לנטוש את עמק הסיליקון, חלקם עם החברות שלהם. בין העוזבים את עמק הסיליקון: דרו יוסטון מנכ"ל דרופבוקס, אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר, ג'ו לונסרייל ממייסדי פלנטיר. כך גם מנכ"ל חברת השירותים ברקס, מנכ"ל חברת התוכנה ספלנק, מנכ"ל חברת האבטחה טאניום.

גם עובדי הייטק רבים החלו מנצלים את האפשרות לעבוד מהבית והחלו נוטשים את העמק לטובת בתים גדולים וזולים יותר באזורים אחרים. על פי סקר שנערך ביולי בקרב 3,300 עובדי הייטק, 15% כבר עזבו את עמק הסיליקון מאז פרוץ הקורונה ו60% שוקלים מעבר אם המעסיק יאפשר להם.

ערים רבות ניסו בעבר לשחזר את הצלחת עמק הסיליקון ללא הצלחה. כעת עם העבודה מהבית ההולכת ומתרחבת מאז פרוץ מגפת הקורונה ועם הנטישה של עמק הסיליקון, היתרון של העמק הולך ומתפוגג. לא עוד מפגשים אקראיים בדרך לשירותים שיוצרים מפגשי חשיבה, לא עוד מפגשים ליד פינת הקפה שמניבים המצאה גאונית. עכשיו המפגשים הם בענן הווירטואלי של העובדים מבתיהם.

כבר עתה הודיעו חלק מהחברות לעובדיהם שגם לאחר עידן הקורונה הם ימשיכו לעבוד מבתיהם ולא יאלצו לחזור לעמק הסיליקון. מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי הודיע זאת כבר לעובדיו. מארק צוקרברג צופה שלפחות מחצית מעובדי פייסבוק ימשיכו לעבוד מבתיהם. גם מיקרוסופט הודיעה לעובדיה שהם יוכלו לעבוד מהבית לפחות 50% ממשרותיהם.

מקובץ אנשים לעם

עם ישראל הוא לא עם ככל העמים, זו קבוצה שנוצרה מקבוצות שונות. מה שחיבר ביניהם זו המטרה לגלות את חוק הבריאה, חוק האחדות והאהבה. לפי המסופר בתורה, כל האנושות היתה עם אחד עם שפה אחת. לאחר נדודים, האנשים קבעו מושבם בארץ שנער, שם הם בנו עיר גדולה שבה יהיה מגדל המתנשא לשמים, הלא הוא מגדל בבל. הדבר לא היה לרוחו של בורא עולם והוא בלבל את השפה כך שהאנשים לא יוכלו לתקשר אלה עם אלה. האגו קפץ, האנשים החלו להתייחס לא יפה זה אל זה. כתוצאה מכך התגלו קשיים בכל תחומי החיים. החל פיזור אנשי העיר ברחבי העולם. האנושות התחלקה ל-70 אומות ול-70 לשונות שלא ידעו איך לתקן את הפילוג שנוצר.

אברהם אבינו, שגילה את האלוהות האחת, הלך וקיבץ סביבו רבים שהבינו אותו ואת דבריו. הוא פנה אליהם והציע להם את הדרך לתיקון הקלקול שנוצר. אליו הצטרפו אנשים מ-70 האומות, אנשים שלנגד עיניהם עמדה המטרה לגלות את חוק הטבע, את האלוהות שהיא אחדות של אהבה. אברהם לימדם שהמציאות הנראית בעיניים האנושיות היא מדומה והנפרדות שהם רואים בעיניים הגשמיות היא בדויה. למעשה יש אחדות מופלאה. אברהם לימדם שיש בטבע מקור אחד שאותו עלינו לחקור ולגלות ואליו להידמות. להתחבר בחזרה לאחדות אחת. קבוצת האנשים הזו שהצטרפה אל אברהם היא "עם" ישראל המורכב מ-70 אומות העולם. מאז ימי אברהם תפקיד אותה קבוצה, דהיינו עם ישראל שכאמור הוא לא עם, אלא קובץ אנשים מ-70 אומות עם מטרה משותפת לחזור לאחדות ולהנחילה לכל האנושות. 

מאז ימי אברהם ה"עם" שלנו עבר כל מיני מצבים. עליות, ירידות. שנאת חינם, חורבנות הגליות ושיבות. ה"עם" שלנו הלך והתרחק מהאלוהות ומכח הטבע האחד. העם שלנו התרחק מהתפקיד שלו נועד ושכח שהוא אמון על האחדות בעבור האנושות כולה. למרות שזה נשכח מהעם תוכנת החיבור והאחדות נמצאת בצורה סמויה בדנ"א של ה"עם". ה"עם" שלנו מופקד על חוכמת החיבור ויצטרך להנחילה לכל אומות העולם. 

ככל שנמהר להתעסק בתפקיד שלנו נצליח להרחיק מעמנו ומכל האנושות ייסורים. נצליח לקרב את כל העולם למקום טוב יותר עבור כולם. אנחנו נמצאים בדור האחרון, בדור שיכול להאיץ את הטוב בעולם. נקווה שכמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר נעשה את השיפט הזה ונעבוד על שינויים פנימיים בקרבנו, לדאגה לערבות, לאהבה מעל השנאה, לאחדות מעל נפרדות ונהיה ראויים סוף סוף להיקרא עם ישראל. ישנם אנשים שכבר פועלים כיום לכיוון זה כמו רועי מירון, ערן, מוטי מור ואחרים.

מפחד לחרדה

אנשים העוסקים בספורט אקסטרים יודעים ומודעים היטב לסכנה הגלומה בחוויה שהם מעבירים את עצמם בכל פעם שהם גולשים במדרונות, קופצים ממטוסים או כל פעולה שנראית לאנשים "נורמליים" מטורפת ובלתי הגיונית לחלוטין. הסכנה מלווה בהרגשת פחד שמעורר אותם ומחדד את החושים שלהם וכך מתאפשר להם ליהנות מעצם הריגוש המתובל בסכנה הגלומה במעשה. לפחד יש גם פנים אחרות. הפחד הוא העצם מנגנון בטיחות המונע מאיתנו לסכן את עצמנו. פחד מאש, פחד ממקומות גבוהים, פחד מחיות מסוכנות ואפילו פחד מתאונה הגורם לנו לנהוג בזהירות.

חרדה אינה פחד למרות שפחד הוא אחד המרכיבים המוכלים בקוקטייל של התופעות המרכיב את החרדה. המשתנה העיקרי בין חרדה לפחד הוא שחרדה אינה דבר רציונלי. חרדה הרבה פעמים פורצת ללא סיבה ברורה. אדם עלול לחוות התקף חרדה ברגע בלתי צפוי ומבלי שיקרה לו משהו באותו רגע. מדובר לעיתים על חרדה המופיעה כתוצאה מאירוע קשה שאדם עבר בעבר, לדוגמא תאונת דרכים, או הלם קרב ורק אחרי זמן מה הם מתחילים להרגיש תופעה הנקראת פוסט טראומה המלוות בחרדות. התופעות הנובעות מחרדה יכולות להיות גם פיזיולוגיות. דפיקות לב מואצות, הזעה מוגברת ואפילו כאב חזק בבית החזה. התופעות האלו מופיעות כאמור גם אם האדם בריא לחלוטין מבחינה פיזיולוגית. 

חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שיש במציאות שני מרכיבים – אור וכלי שנקרא רצון. האור משפיע על הכלי אם במודע ואם לא במודע והתגובה של הכלי לאור גם היא נעשית לא בהכרח במודע. המקובלים מסבירים לנו "הביטחון הוא הלבוש של האור" כלומר אדם מרגיש ביטחון כאשר הרצון והאור נמצאים בהרמוניה. לעומת זאת כאשר האור מסתלק האדם מרגיש שאין לו בסיס להיאחז בו ואז מופיעה תופעת החרדה.