אפקט הפרפר

אפקט הפרפר זהו מונח הקשור לתורת הכאוס. טבע אותו אדוארד נורטון לורנץ, מטאורולוג ומתמטיקאי אמריקאי, מחלוצי תורת הכאוס. בעקרון מה שהביטוי הזה אומר הוא ששינויים קטנים בתחילת המערכת עלולים לגרום לשינויים גדולים בסופה או כמו שלורנץ אמר זאת יפה: "האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לטורנדו בטקסס?"

האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לטורנדו בטקסס?

כפי שאנחנו יודעים, כדור הארץ הפך בעשורים האחרונים לכפר גלובאלי קטן. הכל מקושר, הכל מחובר. ניתן להגיע לכל מקום בטווח של שעות, לתקשר אחד עם השני בטווח של שניות. הכל בהישג יד או קליק בעכבר. מצד אחד זהו יתרון מאוד גדול. החיבור הזה הפך אותנו למערכת אחת – אורגניזם ענק חי ובועט. מצד שני, כמו שלכל מטבע יש שני צדדים, גם כאן ישנם כמה באגים במערכת. המשמעות של העניין הוא שאירועים קטנים שקורים בצד השני של העולם יכולים לגרום לאסונות גדולים בצד השני. 

מחקר חדש שפורסם ב-NATURE מראה כי איכרים בהודו החלו לאמץ שיטות השקיה יעילות מה שגורם להפחתה בכמות המים המתאדים מהשדות. עקב כך, מתארכת תקופת הבצורת באזור מזרח אפריקה. מה שאומר שככל שהחקלאים בהודו עוברים לחקלאות יעילה יותר כך סובלים הרועים והחקלאים באפריקה.

אבל למה ללכת רחוק עד אפריקה? אפשר בהחלט לשכתב את המשפט של לורנץ שיתאים לימינו אנו – האם נפנוף כנפי העטלף בסין יגרום למגיפה קטלנית בכל העולם? אז זהו, שכן. אומנם לא הוכיחו שuוירוס הקורונה אכן הגיע מעטלף אבל אנחנו בהחלט יודעים שהוא פרץ בסין, מקום מרוחק מאוד מאיתנו, ועדיין ההשפעה שלו עלינו (ועל שאר העולם) הייתה הרת אסון. 

מה שמחזיר אותי שוב למערכת הענקית הזו שנקראת "אנושות". אנחנו כולנו קשורים זה לזה. כמו הרבה תאים בגוף אחד. בין אם נרצה בכך או לא. כל מעשה שלנו משפיע על האחר. וכמו שכל האברים בגוף פועלים ביחד, בהרמוניה, בסינרגיה מושלמת, כל אחד ותפקידו הוא למען המכונה המופלאה הזו שנקראת גוף האדם כך גם האנושות צריכה להתנהג. הרי לא יעלה על הדעת שרגל שמאל תחליט שהיא יותר חשובה מרגל ימין, או שאוזן אחת תצא למלחמה עם האוזן בחצי הראש השני. יש מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו וכולנו יודעים איך זה נגמר. אין איבר יותר חשוב מהשני. כולם שווים, כולם חשובים. ביום שנעריך את כל אברי הבריאה הגוף שלנו יפסיק לחלות.